התאגדות בין–קיבוצית ארצית

חברת העובדים תתנהל כהתאגדות ארצית של פועלי העיר והכפר ותפעל כמסגרת קומונלית רחבה ולא בררנית בעוד גדוד העבודה הקיבוצי , שישתייך לחברת העובדים , ישמור על ייחודו ויתנהל כקומונה אוטונומית וסלקטיבית של קיבוצים קטנים . איחוד של קיבוצים גדולים הצעתו של טוביה מטוס דמתה להצעתו של הר – דונג , אך הוא שאף ליצור התאגדות בין – קבוצתית של קבוצות גדולות . כהר – דונג , אף הוא צידד בקליטה סלקטיבית של חברים לקבוצה ( ובכך חלק על גישתו של לבקוביץ ) בשל חששו מהצטרפות נצלנית שתותיר את עיקר העומס בעבודה ובניהול על מעטים . מניסיונו כחבר בגדוד הוא הסיק כי רבים מהחברים שנקלטו במסגרתו בחרו להצטרף אליו משיקולים של נוחות ולא בשל מודעות חברתית . מטוס הציע להקים קבוצות חקלאיות בהיקף של כמאה חברים , שישמרו על אוטונומיה פנימית באורח חייהן אך יפעלו במסגרת של משק יצרני וצרכני משותף . הקבוצות יתרחבו בהדרגה לאחר שיסדרו את חייהן הפנימיים ויתיצבו מבחינה כלכלית . גודלה של הקבוצה , לפי תכנית זו , ייקבע על פי פרמטרים ארגוניים וכלכליים . אופייה החברתי של הקבוצה , טען מטוס , אינו קשור בהיקפה אלא באופן התייחסותה לתפקידיה מול הסביב...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב