הקדמה סוגיא זו פותחת בקובץ של שלוש מימרות אמוראיות המגבילות את המחלוקת בין רבי עקיבא לחכמים במשנתנו למקרה שצוין בה במפורש : שבועה סתמית " שלא אוכל " . מימרות אלו של האמוראים הינן החומר האמוראי הקדום ביותר שנאמר בקשר למשנתנו , ועליהן התבסס בעל הסוגיות " רבי שמעון " , 17 " אמרו לו " 18 ו " אמר להן " , בהרחיבו את הדיבור על פרטי שיטות רבי עקיבא וחכמים במשנה . אותו בעל גמרא ערך גם את הסוגיא שלנו , ואת הסוגיא הבאה , " עפר " , המושתתת אף היא על קובץ של דברי אמוראים בקשר לשבועה " שלא אוכל " ושיעור האכילה . העורך אחראי גם לטעמים המנמקים את דברי האמוראים בקובץ שבתחילת הסוגיא . הסוגיא כוללת גם חומר תנאי ואמוראי אחר , מלבד קובץ המימרות שבתחילתה ; ואף החומר הזה סודר כאן בתקופת האמוראים , כהמשך למימרא השלישית שבקובץ , זו המיוחסת בענף כ ' ובדפוס לרב פפא . מימרות _רבא והדיון בהן שתי המימרות הראשונות בקובץ מיוחסות בכל עדי הנוסח לרבא , ותוכנן דומה : אם הזכיר הנשבע בפירוש שדעתו על פחות מכזית , או אם השתמש בפועל " אטעום " שממנו משתמע שדעתו אכל שהוא , מודים חכמים לרבי עקיבא . כלומר : גם חכמים אינם מתעלמים ...
אל הספר