סעיף פסחים ( וטיקן 125 ) 16 ואי אמרת כזית בכדי אכילת פרס דאוריתא אמאי אמרת שאני אומ' 17 18 אמ ' ליה הכא במאי עסיקינן בתרומה בזמן הזה דרבנן [ החלק השני ] 1 ] 19 ] והאי משרת להכי הוא דאתא ההוא מיבעי לי לכדתניא משרת ליתן טעם כעיקר 20 21 2 ] 22 ] שאם שרה ענביו במים ויש בהן טעם יין חייב ומיכן אתה דן לכל איסורין שבתורה ומה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש התיר לאיסורו עשה בו הכתוב טעם כעיקר כלאים שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנאה ואין התר לאיסורן אינו דין שיעשה בהם טעם כעיקר והוא הדין לערלה בשתים 23 הא מני רבנן היא ור ' יוחנן דאמ ' כר ' עקיבה 3 ] 24 ] הי ר ' עקיבה אילימא ר ' עקיבה דמתניתין דתנו ר ' עקיבה אומ' אפילו שרה פתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב ומימאי דמפת ומיין דילמא מיין לחודיה נזיר ( וטיקן 110 ) מה "נ ואי ס " ד כזית בכדי אכילת פרס אסור ( 45 ) ואמאי אמרי ' שאני או' בשל ' לדידי דאמינא דהיתיר מצטרף לאיסור כגון דנפישי חולי אל ' לדידך דאמרת משוס דאיכא כזית בכדי אכילת פרס כי נפישי חולי מאי הוי א " ל הנח לתרומה בזמן הזה דרבנן א " ל אביי ממאי דהאי משרת להיתי ' מ...
אל הספר