התודעה הדמוקרטית מעצבת אישיות דתית הרואה את עצמה מסוגלת ואף מחויבת לבחון את ערכי היהדות באור חדש ולהשקיף עליהם מתוך בקשה למצוא להם מקום במסגרת רוב תחומי החיים הקונקרטיים . דומה שראשיתו של המהלך הזה בהגיגים הראשוניים שקדמו להקמת הקבוצות , במסגרת מה שכינינו ' תורת שלוש התחושות ' ) פרק ג ( . ניצנים אלה מסמנים את שאיפת הפרט לאוטונומיה ביחס למקורות הסמכות הדתיים . שאיפה זו באה לידי ביטוי גם במתן לגיטימציה דתית לבחון באור ביקורתי את המוסדות היהודיים הקיימים ואת המסכת הרעיונית העומדת ביסודם וגם בהכרת התחושות של הפרט כמנגנון ביקורתי אמין . 16 אונא , שותפות של אמת , עמ ' . 336 - 335 כיצד נטלו לעצמם הוגי הקיבוץ הדתי את הזכות לפרש מחדש את ערכי היהדות ללא הסתמכות על כתבים מקודשים או על רבנים בעלי סמכות ? מהם הרעיונות שעמדו ביסוד המהלך הנון – קונפורמי הזה ? האם ביקשו להציב לעצמם גבולות פרשניים ולהבדיל את עצמם מפרשנויות לא אורתודוקסיות שרווחו באותם הימים בגרמניה ? האם פעלו ללא התחשבויות ממסדיות ? כמו בשאלות אחרות על זהותו הדתית של הקיבוץ הדתי , כך גם בשאלה זו עולים קולות שונים המדגישים הדגש שונה את ...
אל הספר