המרכיב השני של התודעה הסוציאליסטית הוא מרכזיות הקולקטיב בגלגלי השינוי . רעיון זה בא לידי ביטוי ברעיון ' הציבור המתוקן ' במחשבת הקיבוץ הדתי , ובייחוד בכתבי אונא . להלן אתמקד בהיבט אחד של החברה הסוציאליסטית : ההשתלמות החברתית – מוסרית . בפרק ג כבר הראיתי שהאידאל החברתי של אונא בא לידי ביטוי בניסיון כפול להביא את היחיד למה שהוא מכנה ' תיקון הפרט ' כחלק בלתי נפרד מ ' תיקון הציבור ' . אידאל זה נשען על ההנחה המוסרית – הומניסטית שיש לספק לאדם את מרב האמצעים שיאפשרו לו מימוש עצמי , ועל ההנחה החברתית – פוליטית שהציבור הוא המשפיע ביותר על חיי האדם , ולכן רק ציבור מתוקן יוכל לספק פתרון הולם לבעיית האדם ולמשבר החברה : " ' יצירת חברה " היא מלת המפתח לבעייתיות של תקופתנו ' . תובנה זו היא פרי התודעה הסוציאליסטית הרואה בקולקטיב , ולא ביחיד , את הכוח המניע את השינויים . הביטוי ' ציבור מתוקן ' , המופיע רבות בכתביהם האידאולוגיים של הוגי הקיבוץ הדתי , הוא אפוא מושג חדש ומציאות חדשה בעולם היהודי : אין הוא דומה לזה שבמבנה הקהילתי הקלאסי לא במאפייניו הסוציולוגיים , לא בתפקודו היומיומי ולא במטרותיו הדתיות– 59...
אל הספר