פונקציית העלות מתארת את הקשר שבין הפרמטרים של בעיית היצרן המוגבלת ובין העלות המינימאלית הכרוכה בייצור הכמות הנתונה של התפוקה . בדרך כלל , רווחיו של יצרן הפועל בסביבה התחרותית של הטווח הארוך והמוגבל לייצור כמות מסוימת של תפוקה , , YO קטנים מן הרווחים שהיה משיג אילו קבע את רמת התפוקה כרצונו . כזכור , בהינתן כמות התפוקה , , YO והפרמטרים השונים של בעיית היצרן , פונקציות הביקוש של תחלופה עונות על השאלה , מהן הכמויות האופטימאליות של התשומות . מכיוון שכמות התפוקה ומחירה הם קבועים , גם הפדיון הכולל של היצרן , YoPo , הוא קבוע . לפיכך , הרווח המקסימאלי מושג כאשר ההוצאה הכוללת על התשומות הנדרשות לקבלת הפדיון YoPo ( או , לחלופין , ההוצאה הכוללת על התשומות הנדרשות לייצור רמת התפוקה ( Yo היא מינימאלית .
אל הספר