התיאוריה הכלכלית מאפיינת את היצרן באמצעות תכניות הייצור העומדות לרשותו . בפרק זה נברר את המושגים l 1 תכנית יי צור l 1 ו l 1 מרחב תכניות הייצור " , אך קודם לכן נניח , כמו בתורת הצרכן , את שלוש ההנחות האלו : קיימים ח מוצרים ו-ח , הוא מספר חיובי שלם ; לכל מוצר יש יחידת מדידה חד-משמעית ; אפשר לציין את הכמות של כל אחד מ-ח המוצרים בכל מספר ממשי אי-שלילי . בתורת הצרכן עסקנו בסוג אחד של מוצרים - מוצרים המשמשים לצריבה . בתורת היצרן אנו עוסקים בשני סוגים של מוצרים : מוצרים המשמשים כתשומות ומוצרים המתקבלים כתפוקות . נשאלת השאלה , כיצד אפשר להבחין בפעילות ייצור מסוימת בין שני סוגי המוצרים הללו ? אפשר , כמובן , לחלק את כל המוצרים המשתתפים בפעילות הייצור לשתי קבוצות , ולאפיין את פעילות הייצור באמצעות פירוט כמותי של המוצרים הנדרשים בה - התשומות , ובאמצעות פירוט כמותי של המוצרים המתקבלים בה - התפוקות . ואולם , בפרק הקודם ראינו , שחלוקה דיכוטומית של המוצרים לקבוצת התשומות ולקבוצת התפוקות אינה תקפה לגבי כל פעילויות הייצור האפשריות l 1 ה . תוויות l 1 של המוצרים יכולות להשתנות מפעילות ייצור אחת לאחרת : מי...
אל הספר