רות שבה ללקט בשדה בעז (ב, טו־יז)

ותלןם לללןט ויצו ° בעז את נ ^ ךיו לאמר גם בין האמרים תללןט טו ולא תכלימוה : וגם rn « crt < a לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה « ולא תגערו בה : ותלקט ב & דה עד הערב ותחבט את א # ר ז לקטה ויהי כאיפה בוערים : מבוא החטיבה הקצרה מתפצלת לשני מוקדים : הראשון , והוא מסגרת לה - רות המלקטת ואינה מודעת למה שעושה בינתיים בעז למענה . השני , והוא תוכה של החטיבה , דאגתו של בעז המתבטאת בציוויו לנערים . החטיבה מסתיימת בפרט טכני , לכאורה : כמות השעורים שלקטה רות ביגע רב "מאז הבקר" ( ב , ז ) "עד הערב" ( ב , יז . ( אך בכוחו של פרט , שולי לכאורה , זה ללמד כי צלחה מלאכת בעז בידו . רות תשוב לבית חמותה כשהיא עמוסה לעייפה . פירוש [ טו ] ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה -בעז מגשים ( פס' טו טז ) את הבטחתו לרות : "הלא צויתי את הנערים" ( פס' ט (; לרות הבטיח כי יצוום "לבלתי נגער" ואכן עתה הוא מצווה : "ולא תכלימוה , " וראה גם בפסוק הבא : "ולא תגערו בה . " אם קודם ביקש למנוע פגיעה בכבודה בכלל , הרי שעתה הוא חושש לפגיעה בה על רקע הזדקקותה למתנת עניים . ההיתר ללקט "גם" בין העומרים , היינו בין האלומות , ה...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס