פרשה ארבעים ושבע: נבואה על דמשק (מט, כג־כז)

בשנת 732 לפסה '' נ הוכתה ממלכת ארם דמשק על ידי תגלת פלאסר השלישי ( השווה מל"ב טז , ט ) והפכה לפחווה אשורית . לאחר נצחון בבל על אשור בכרכמיש בשנת 605 לא חודשה עצמאות דמשק , והיא היתה לחלק מממלכת בבל ולאחר מכן פרס . מה יכול היה אפוא להיות הרקע לנבואה ? ייתכן שבעשור האחרון למאה השביעית , עם היחלשות אשור , סבר ירמיהו שדמשק עשויה לטפח תקוות לחדש את עצמאותה המדינית . דבר זה עמד בניגוד לתפיסתו שהלכה ונתגבשה , שאת אשור תירש מעצמה אחרת , ולא תהיה תקומה למדינות קטנות , והן לא תוכלנה לחדש את עצמאותן . החזון על אכזבת חמת וארפד ממפלת דמשק מבטא תפיסה זו . העובדה שבבל אינה נזכרת יכולה ללמד , שהדברים נאמרו קודם לשנת 605 אך אי הוודאות מי תהיה יורשתה של אשור לא הפריע לירמיהו לגבש את תפיסתו העקרונית בדבר כוח מרכזי שבידו יתן האל את השלטון על הגויים ועל הממלכות . רעיון זה הוא שהביא את ירמיהו להינבא גם על דמשק . ההישענות על נבואת עמוס מלמדת על מקורות ההשפעה של ירמיהו , ובזאת יתבאר אזכורם של "ארמנות בן הדד " ( פס ' כז ; השווה עמ' א , ד , ( שזה מכבר חדלו להיות משכן למלך ארמי , אף שאולי עמדו על תלם בימי ירמיה...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס