מוסדות לחולי נפש היו נדירים בתקופה העתיקה . בכתובים נזכרים המקדש של אפידאורוס ( Epidaure ) במאה השישית לפנה״ס , בית-חולים בפז ( Fez ) במאה השביעית , מקלטים לחולים בשנת 700 באנגליה , והמוריסטן ( Moristan ) בקהיר . רוב מוסדות אלו נוהלו בידי אנשי דת , אשר ראו בטיפול זה ייעוד , ומטרתם העיקרית היתה לשמור על בידודם של אנשים ״שונים״ אלה מהחברה . בימי הביניים הופיעה בראשונה מודעות לחולי נפש . תחילתה בארצות האיסלם והמשכה במדינות אירופה . בשנת 1173 הוקם בבגדד מוסד מפואר שנקרא ״דאלאל מראפטאך . ” בשנת 1246 הוקם באנגליה Bedlam Hospital שהיה מאוחר יותר לבית--החולים הידוע כיום בשם . Bethlem Hospital ברומא נקלטו ושוכנו החולים ב- . Passerella בשנת 1310 הוקם בית-החולים הראשון לחולי נפש בגרמניה באלבלינג שליד דנציג , ואחריו נפתחו בתי-חולים בהמבורג ובנוירנברג . בשנת 1371 התקבל אישור מהמלך לפתוח בית-חולים לנזירים עניים שאיבדו לפתע את זיכרונם , שבו ישהו עד להבראתם . בשנת 1409 נוסד בוולנסיה בית-החולים Los Desamparados ומוסד דומה לו הוקם בשנת 1483 גם בטולדו שבספרד . בשנת 1464 התפרסם שירו המפורסם של סבסטיאן ברא...
אל הספר