סגנון ההתקשרות ( Attachment ) הוא אחד הממדים החדישים הנחקרים ביותר בהתפתחות הילד , והוא הפך להיות אחד ממרכיבי האישיות החשובים בהבנת הילד , המתבגר והמבוגר . אין זה מקרי שממד חדש זה מתפתח דווקא בתקופה האחרונה . הוא בא לבטא את השינוי בתפיסה ההתפתחותית שלנו ושם דגש על המרכיב החברתי והבין-אישי של ההתפתחות . הוא גם מדגים את השילוב שהסברנו לעיל בין המרכיב המולד לבין המרכיב הנרכש תוך כדי התפתחות . סגנון ההתקשרות בא לידי ביטוי במצבי דחק יומיומיים . מדובר בתהליך המתגבש בגיל שניים עד שבעה חודשים . תהליך זה מאפשר לתינוק לפתח סגנון התקשרות בטוח , הכוללת תחושת ביטחון עם מבוגר , גם כשהוא נמצא במצבי דחק . ביטחון זה מופגן על-ידי התינוק בכך שהוא מגיב תגובות של חסר כשהמבוגר נוטש אותו לפתע , אך מקבל אותו בחיבה רבה כשהוא חוזר ומחפש את קרבתו הגופנית . כמו כן , התינוק מודע לתחושה שבכל ניסיון התמודדות עם חוויה חדשה , יש לו תמיכה מלאה מהמבוגר ביצר הסקרנות שלו , וכשיחזור מאותה חוויה – יתקבל באהדה ובתחושת ביטחון . קיים מצב של שיווי-משקל בין הדחף לסקרנות לבין הצורך בקרבה גופנית . רצף התייחסותם של ההורים אל התינוק...
אל הספר