אפשר לחלק את ההפרעות בשינה לשתי קבוצות גדולות : הפרעות ראשוניות בשינה והפרעות משניות בשינה . הפרעות ראשוניות בשינה הפרעה בהירדמות – זוהי הפרעת השינה השכיחה ביותר . האבחנה מתבצעת לאחר קושי להירדם , למרות ניסיון לעשות כן . לעתים קרובות , מצב זה גורר הפרעה תפקודית במשך היום , עם תלונות על עייפות , רצון לישון , קשיי ריכוז וסף גירוי נמוך , וכן קשיי תפקוד קוגניטיביים . ההורמון האחראי לתחילת השינה הינו המלטונין המופרש בשינוי אור לחושך . אפשר לחלק קושי זה לשלוש צורות : . 1 הפרעה חולפת בהירדמות . הפרעה זו מופיעה למשך מספר ימים וחולפת . לעתים קרובות יש סיבה חיצונית למצב : דאגה או התרגזות . הפרעה במנגנון השינה הנגרמת על-ידי עבודה מתחלפת במשמרות או מעבר מאזורים רחוקים – יעפת . ( Jet Lag ) סיבה נוספת היא הפסקה של תרופות שינה , תרופות הרגעה או חומרים ממכרים ( ראה בהמשך . ( . 2 הפרעת הירדמות חריפה . הפרעה זו מתמשכת בין מספר שבועות למספר חודשים . הפרעה זו יכולה להיות קשורה למצבים נפשיים כגון חרדה ודיכאון , ולעתים גם להפרעות רפואיות אחרות ( ראה בהמשך . (
אל הספר