ההזדהות המינית היא אחד המרכיבים החשובים בקביעת הזהות העצמית . הזהות העצמית תהיה גורם חשוב בקביעת העתיד של איכות חיי הרגש והמין של הפרט . מרגע שהילד מזהה עצמו כזכר או כנקבה , הוא מתנהג מבחינה חברתית לפי הדרישות והציפיות של חברתו ותרבותו . החורגים מהתנהגות זו הם נלעגים ושוליים . הדבר אמור בעיקר בנוגע לבנים , ופחות בנוגע לבנות , כלומר החברה סובלנית יותר בנוגע להתנהגות ״גברית״ של בנות מאשר להתנהגות ״נשית״ של בנים . מכאן חשיבות איתורם של אותם בנים על-ידי החצנת התנהגותם הנשית בגיל צעיר , כדי שיהיה אפשר לטפל בהם בשלב מוקדם . הזהות המינית נתפסת על-ידי הילד בגיל שנתיים וחצי עד שלוש , ובהגדרותיה מתערבים הביולוגיה והמשתנים הפסיכו-חברתיים . מרכיבים אלו הוגדרו על-ידי ג’ון מוני ( John Money ) ואנקה ארהרד 1972-ב ( Anke Ehrhardt ) ועל-ידי רוברט סטולר . 1976-ב ( Robert Stoller ) הם תיארו את התפתחות הזהות המינית החל מן ההתפתחות העוברית , שבה העובר מתפתח לנקבה , אלא אם כן מתערב כרומוזום Y-17 הזכרי , ועד לגורמים הסביבתיים המופיעים לאחר הלידה ומטפחים את זהותו של הילד . אחד הגורמים הסביבתיים האלה הוא , למשל...
אל הספר