אבל הוא מצב נפשי , שבו המתאבל מבצע עבודה נפשית קשה ומכאיבה של פרידה מאדם אהוב . מטרת עבודת האבל היא לאפשר למתאבל לחזור לחיים תקינים למרות האבידה הקשה , ותוך כדי כך להפנים את דמות האדם האהוב שאיננו . תהליך זה דורש זמן . אין להאיץ במתאבל ש״יתגבר״ וכאילו יחזור לחייו הרגילים , שכן קיימת סכנה שהוא ידכא את עבודת האבל ההכרחית להרמוניה הנפשית שלו . יש לעודד את האבל לבכות ולבטא את רגשותיו החזקים כלפי הנפטר . רגשות אלו יכולים להיות רגשות אהבה , אידיאליזציה וגעגועים , אך גם רגשות כעס ( על שהלך ונטש את המתאבל ) ואשמה . הנטיה של המתאבל להרבות בשיחה על הנפטר היא חיובית , ויש לעודדה . גם ההרגשה שקיימת בהתחלה , שאין אפשרות לחיות בלעדי הנפטר ושאין טעם לחיים מאז האבידה , היא נורמלית , והיא חולפת עם הזמן . כמו כן ניתן לראות הכחשה מסוימת בתקופה הראשונה והתנהגות כאילו מה שקרה בעצם לא קרה כהגנה טבעית מפני הכאב העז – בתנאי שהן זמניות . נדודי השינה , הירידה במשקל , מצב הרוח הירוד , הבכי ורגשות חוסר האונים חולפים במשך הזמן . החלוקה שלפיה נוהגים לחלק את תקופת האבל לשבוע הראשון , לחודש הראשון ולשנה הראשונה היא נ...
אל הספר