מושג זה מבוסס על המושג ההיסטורי של הנוירוזות , אשר מניח שיש לגורמים פסיכולוגיים תפקיד מרכזי בהיווצרותן . הנוירוזה מוגדרת כהפרעה נפשית מתמשכת או חוזרת שאינה פסיכוטית , ומאופיינת בעיקר על-ידי חרדה . אפקט זה מורגש , נחווה ומתבטא בצורה ישירה , או שהחרדה משתנה בהשפעת מנגנוני ההגנה , ואז היא באה לידי ביטוי באמצעות תסמינים . מושג הנוירוזה כולל מגוון רחב של הפרעות עם תסמינים רבים ושונים . הפרעות נוירוטיות הן תסמונות נפשיות ללא גורם אורגני ידוע , שבהן הפרט שומר על התובנה שלו , ( Insight ) על בוחן המציאות ( Reality Testing ) ועל השיפוט התקין . בדרך-כלל אין הוא מבלבל את חוויותיו הנפשיות החולניות ואת סבלו הסובייקטיבי עם המציאות החיצונית . למרות שההתנהגות יכולה להיות מושפעת במידה ניכרת על-ידי הסבל והסימפטומטולוגיה הנוירוטית , היא נשארת בדרך-כלל בתוך הגבולות המקובלים בחברה . האישיות איננה לקויה ואיננה מגיעה למצב של דיסאורגניזציה . הנוירוזה מוגדרת על-סמך הופעה של תסמינים מסוימים או קבוצת תסמינים , שמופיעים בדרך-כלל יחד ויוצרים את התמונה הקלינית של נוירוזה מסוימת . יש תסמינים שמופיעים בנוירוזות שונות ...
אל הספר