שיטיון הוא מצב של ירידה באינטלקט , בזיכרון וכאישיות , אך ללא הפרעה במודע . זהו מצב שמתפתח ואיננו מופיע מלידה . התסמונת הקלינית – המאפיין את התסמונות השיטיוניות הוא ירידה , בדרך-כלל בלתי הפיכה , ביכולת האינטלקטואלית , המלווה בירידה בכל תפקודי האישיות וביכולת התפקודית והחברתית של החולה . הליקוי הקבוע ביותר הוא הליקוי הקוגניטיבי . באופן טיפוסי , ניכרת הפרעה בזיכרון לטווח קצר , עם שימור יחסי של זיכרון לטווח ארוך . החולה מאבד את יכולתו לקלוט מידע חדש , והוא נוטה להתמקד בתכנים השאובים מעברו . הפרעות קוגניטיביות נוספות הן ירידה ביכולת החשיבה המופשטת , וכן קושי בהגדרות ובהסקת מסקנות . ירידה זו בולטת יותר אצל אנשים העוסקים בעבודה הדורשת מאמץ יצירתי . באופן טיפוסי , החולה מנסה למצוא דרכים להתמודד עם הליקויים בחשיבה ; התמודדויות אלו יכולות להיות הכנת רשימות או סימנים כדי להתגבר על ההפרעה בזיכרון . יש לעתים הימנעות ממצבים , שאין החולה יכול לעמוד בהם , לעתים בתירוצים שונים . שימוש בקונפבולציות הוא אמצעי נוסף הבא לגשר על הפרעה בזיכרון . באופן טיפוסי , המודע צלול אצל חולים אלו , אך עם התגברות הליקוי ...
אל הספר