את ההפרעות בתנועה אפשר לחלק לשלוש קבוצות : יתר-תנועתיות , תת-תנועתיות , דיסתנועתיות . א . תנועתיות-יתר – מופיעה בדרך-כלל במצב של אי-שקט או התרגשות רבה , והיא באה לידי ביטוי בעליה כללית ברמת התנועתיות של הנבדק . תנועתיות זו מביעה לעתים קרובות את הרגש של הנבדק , ומשתתפים בה כל שרירי הגוף . ב . תת-תנועתיות – מופיעה לעתים במצבי רוח ירודים ובעייפות , ולעתים . היא מגיעה עד כדי חוסר תנועה . קטטוניה – מצב שסימנו המוטורי הבולט הוא ירידה כללית בתנועתיות הספונטנית והתכליתית ( Goal Directed ) של האדם . כך אנו רואים לעתים תנועות מוזרות ללא מטרה מוגדרת או חוסר ספונטניות בתנועה , המביא למצבים של תנוחה לא טבעית ( Catalepsy ) או למצב של . Flexibilitas Cerea במצב זה אדם יכול לשנות את תנוחות גופו של החולה למצבים לא טבעיים , בלא שהחולה יתנגד לכך , כך שמתקבל רושם של אדם עשוי שעווה . ואולם , על-פי-רוב נשמרת בקטטוניה התנועתיות הקלה והספונטנית , ולכן נדירה בה הופעת פצעי לחץ . לעתים יש לתנוחות הקטטוניות משמעות סימבולית , והן משמשות מעין שפה לחולה . מצבי קטטוניה יכולים להתחלף לפתע במצבי אי-שקט קיצוני ולא צפוי ....
אל הספר