מאז ומעולם ניצבה השאלה מה מביא את האדם לעבור עבירה . בספר בראשית העלו את הסברה " כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" ( בראשית ו ה , ( כלומר העבריינות מקורה ביצר . חיזוק לתפיסה זו אנו מוצאים בפסוק " כי יצר לב האדם רע מנעוריו" ( בראשית ח כא ;( אבל אפשר שהכתוב מלמדנו שיצר הרע לא נבנה כי אם נולד באדם , או בלשון ימינו הוא ' פגם גנטי מולד . ' חטאים ועבריינים מעולם לא פסו מן הארץ , ויש עליהם עדויות רבות במקורות קדומים ומאוחרים ( על העבריינות באשכנז הקדומה , ראו : גרוסמן , . ( 1981 המונחים " עבירה , " " עוברי עבירה" ו"עבריין" נתחדשו על-ידי חז"ל . במקרא נזכרים בעיקר שלושה מיני עברות : חטא , עוון ופשע ( על אף שה'פשע' בימינו מצוי בדרגה החמורה ביותר , לא כך היה בתקופת חכמים ; ראו הכהן , , ( 1995 ונגזרו מהם שני כינויי עבריינים : פושע וחוטא . ואולם לא דין ' עבריין' כדין ' חוטא' או ' פושע , ' משום שהאחרונים עוברים על מצוות של תורה , ואילו עבריין הוא על פי רוב כינוי למי שעובר על מצוות חכמים ( בדורות מאוחרים ניטשטשו הגבולות , והמונח ' עבריין' הפך שם נרדף לכל עובר עבירה , בין מדרבנן ב...
אל הספר