יט החוק האלוהי לעומת חוקי החברה

' חקיקה' בעברית פירושה חריטה באבן ; ואכן מלכי המזרח הקדום חקקו את חוקיהם באבן והציבו את אותה במקום ציבורי ( ראו למשל חוקי חמורבי , עשרת הדברות . ( ביסודו מציין ה'חוק' תקנה או סך תקנות יציבות להסדרת התנהגותם של בני עם , יישוב או מדינה . זוהי ההגדרה של : Oxford Dictionary-ב law The system of rules which a particular country or community recognizes as regulating the actions of its members and which it may enforce by the imposition of penalties . במקורות הלשוניים עצמם אין זכר לנצחיות החוק ; זו צמחה , קרוב לוודאי , מהערצת האלים . האלים התקבלו כנצחיים , וכך גם חוקיהם ; אך לא רק האמונה הדתית דרשה את נצחיות החוק – גם שררה אנושית אבסולוטית יצרה תנאים לחוקים נצחיים : " חוק נתן ולא יעבור בשמים ובארץ" ( תהלים קמח ו , ] " והייתה להם חוק עולם , לו ולזרעו לדורותם" ( שמות ל כא . ( החוקים התחלפו כמובן עם מות העריץ : כשהמלך / האל השתנה , השתנו גם חוקיו . רק במאה 17-ה באירופה החלו מלומדים לדון ב"חוק אלוהים" וב"חוק הטבע . " הוגו גרוטיוס ואחרים הפרידו את חוק הטבע מן הזיקה המסורתית לאמונה דתית , ודגלו בחשיב...  אל הספר