על חירשים , שוטים וקטנים נאמר שההיתקלות בהם עשויה להיות רק לרעה היות שהנתקל בהם לעולם מפסיד ; זאת מפני שאם פגעת במי מהם האשמה היא בך , ואילו אם הם פגעו באחרים – הם פטורים כי אינם בני דעת . חש [ ו" חירש שוטה וקטן [ פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורין אבל משלמין לאחר זמן נתגרשה האשה נשתחרר העבד חייבין לשלם . ( בבא קמא פז ( א"ע גם על עבד כנעני ועל אישה נאמר ש"פגיעתן רעה" מאותה הסיבה ; אולם הם פטורים מחובה מפני שאין להם ממה לשלם , שכן כל מה שקנה עבד – קנה רבו , ונכסי אישה משועבדים לבעלה . אף על פי כן באישה ובעבד כנעני המצב חמור פחות מבחירשים , בשוטים ובקטנים , שכן אם נתגרשה האישה או נשתחרר העבד ורכשו להם נכסים לעצמם – הם חייבים לשלם את דמי החבלה שגרמו לפני הגירושין או לפני השחרור ( לפרשנות , ראו : רקובר , . ( 1990 הגדרתו של השוטה במקורות היהודיים אינה אחידה . גלגולי מונח זה רבים , הכול לפי הזמן , המקום והפרשנות . השוטה אינו מוזכר במקרא , אלא רק בלשון חז"ל . ההגדרה המקובלת בספרות המדרשית היא שהשוטה מתנהג בצורה חריגה ...
אל הספר