גבריאל וייל הקדמה הפסיכולוג הקליני אשר מתבקש לערוך אבחונים בתחום המשפטי בא מהשדה הקליני טיפולי . הכשרתו וניסיונו המקצועיים מתחוללים בזירה זו שצובעת את היחסים בין הבודק \ מטפל - נבדק \ מטופל בצורה חד-משמעית : קיימת סוציאליזציה תפקודית כשמאוד ברור שמטרתו של הבודק \ מטפל הינה להושיט עזרה לנבדק \ מטופל . הבודקים \ מטפלים עמלים קשה על מנת לרכוש עמדה לא שיפוטית , אמפטית ומקבלת כלפי לקוחותיהם ומודעים לצורך לעבוד על רגשותיהם על מנת לאפשר בניית קשר תרפויטי \ אבחוני מתאים . בדרך כלל תהליך פסיכו-דיאגנוסטי משולב בתהליך הטיפולי : יש בבסיסו פנייה של המטופל \ נבדק על רקע של מצוקה , קושי , בעייתיות כלשהי , שמניעה את המטופל-הנבדק ומובילה אותו לכיוון של שיתוף פעולה . לעומת זה במסגרת משפטית , קיימות לעיתים קרובות נסיבות שונות לחלוטין : הקליינט איננו הנבדק אלא מערכת המשפט . הקשר עם הבודק איננו נבנה על מנת להיטיב עם הנבדק אלא על מנת לענות לשאלות שבית-המשפט מתחבט בהם . לעיתים קיימת אפשרות שהתוצר של עבודתו המקצועית של הבודק יזיק לנבדק . הדבר נכון גם כשהבדיקה מוזמנת על ידי הנבדק עצמו או סניגורו . גם במקרה זה ...
אל הספר