להתפטרותו של עגנון מוועד הלשון

מאת אהרן ב ר א ד ו ן בשנים 1942—1934 היו לעגנון כמה התנגשויות עם מתקני לשון מטעם ועד הלשון העברית , שניסו 'לתקן' גם את לשונו הספרותית . לפי הכרתו פסלו ללא סמכות וסימוכין שימושים שלו , שהיו כשרים ומוסמכים לחלוטין בעיניו . התנגשויות אלה הביאו בסופן לידי התפטרותו של עגנון , ב , 1942 מוועד הלשון . פרשה זו כמעט אינה ידועה ברבים , אם כי חשובה היא הן לחקר חיי הרוח של הסופר ולהבנת יצירות ונושאים שונים שלו מאותה תקופה , והן לתולדות התחייה העברית . את פרטי התנגשותו הראשונה עם 'הדקדקנים' בשנים , 1937—1934 תיארתי בספרי על ש"י עגנון ותחיית הלשון העברית , מגמתו העיקרית של מאמר זה היא להצביע על המקורות לחקר פרשה זו , אבל לנוחיות הקורא אסכם כאן בקיצור את המאבק הראשון < בערב סוכות תרצ ( 1934 ) ה" פירסם עגנון במוסף 'דבר' סיפור בשם 'בסוכה' , שבסמוך לזאת נכלל ב'םיפור פשוט' , 1935 ) פרק יז . ( בין דבריו על הסוכה הנאה , שעשה חמיו של הירשל , כתב : ' רוח עלעלה את הסכך והסוכה הריחה ריח טוב . ' לא יצאו חודשיים , ושימושו ב'הריח' לנתינת ריח נפסל בין שאר טעויות סופרים על ידי א . אבתנין , המדקדק הוותיק —1869 ) ,...  אל הספר