" עברית" " יהודית" " אשדודית" "שפת כנען" לשונו של רוב המקרא לא נקראה בימי המקרא בשם "עברית . " למעשה אין אנו יודעים מה היה שמה בפי דובריה . המקראות היחידים , שיש בהם ציון שם , הם מסוף זמנה של מלכות יהודה . במל"ב יח , כו , כח ; יש' לו , יא , יג , היא נקראת "יהודית , " בניגוד לארמית , אך קשה להניח ששם זה ללשון היה השם הכללי בימים ששימשה גם במלכות ישראל . הכינוי "יהודית" חוזר בנחמ' יג , כד , אך ניגודו ל"אשדודית , " שוודאי לא היתה לשון מיוחדת , מוכיח
אל הספר