משה פלאי תדמיתם העצמית של סופרי ההשכלה בגרמניה כמחדשי השפה והספרות שאלת ראשיתה של ספרותנו החדשה עוררה ויכוח ער בין ההיסטוריונים הראשונים של הספרות העברית . היו שקבעו את ראשיתה בהשכלה הגרמנית , והיו שהקדימו וראו את תחילת הספרות החדשה בהשכלה האיטלקית . בנושא זה עסקתי בכמה חיבורים , ובהם קבעתי את תחילת הספרות החדשה בהשכלה העברית בגרמניה , ואף זיהיתי את מייסדיה ' . בכך צעדתי בעקבות מבקרים והיסטוריונים של הספרות שקדמוני , אף כי הרחבתי את תחומי הדיון , הצבתי הגדרות חדשות לבחינת המודרניזם ולקביעת ראשיתה של הספרות החדשה , ואיששתי את מסקנותיי תוך היסמכות על טקסטים של ההשכלה בהיבטים שונים משל קודמיי . דיוני פה יסיט את המבט למשכילים הראשונים עצמם ולתודעתם העצמית כיוצרי ספרות , ויגדיר מחדש את מאמציהם לחדש את הספרות העברית . כידוע בחר יוסף קלוזנר בדמותו של נפתלי הירץ ויזל ובספרו דברי שלום ואמת כפותחי הספרות העברית החדשה , ואף הזכיר את "דור המאספים" באותו הקשר . לחובר , לעומתו , תלה את ראשיתה של הספרות העברית החדשה ברמח"ל וביצירתו , ואילו חיים נחמן שפירא בחר ב"המאספים" - סופרי "המאסף , " כתב העת העב...
אל הספר